למה כל העולם כועס עלינו כל כך?

פרי (פריאל) זנו

למה כל העולם כועס עלינו כל כך? כל חיי חונכתי לדעת שכאשר כועסים עלי כנראה עשיתי משהו לא בסדר, כנראה שטעיתי ועלי לשנות את התנהגותי, בצה"ל למדתי איך לבצע תחקירים להפיק לקחים ואיך לשנות טעות להצלחה, איך עלי לבחון את כל הפעולות שעשיתי על מנת להבין את טעותי, ללמוד ממנה ולדעת איך לא לשחזר אותה ולהצליח! .

כשם שחונכתי ישבתי וחשבתי מה עשינו לא בסדר, מה באמת עשינו לא בסדר במשט ?! , מה בעצם אנחנו עושים לא בסדר כבר מאות בשנים שכולם כל כך כועסים עלינו ואפילו "קצת" שונאים אותנו .

עמנו ששנים על גבי שנים סוחב עליו חבלי מלחמה כשחרב מונפת מתנדנדת כל הזמן מעל ראשו. לא עובר יום שבו אין דו שיח ציבורי על המצב הביטחוני בארץ , לא עובר יום מבלי שקיים איום ממשי על מדינתנו , כבר יותר משישים שנה שאנחנו נמצאים במלחמה מתמדת על קיומינו ובעצם תקופת זמן של היסטוריה שלמה העם היהודי היה נירדף, מוכה ,חבול ומקור שנאה, באמת ובתמים אני שואל עצמי למה? , לא פעם עברה במוחי המשפט אולי העולם צודק " אם כולם אומרים לך שאתה שיכור כנראה שאתה באמת שיכור " (פתגם סיני או רוסי אבל בטוח עתיק) .

אני זוכר שבכיתה א' תמיד ידעתי וקל היה לי לשנוא דווקא את ה"מקובלים" בכיתה כי מאוד רציתי להיות כמותם , מאוד רציתי להיות מקובל, מאוד רציתי להצליח אך בכיתה א' ידי היו קצרות מלהכיל תובנות מסוימות וכל שנשאר ביכולתי לעשות היה פשוט לשנוא את אותם ילדים "מצליחנים", עם שנותיי הבוגרות למדתי איך לנתב את הכעס הילדותי למקום של התבוננות ולמידה , למקום של ערכים , ולמקום של הצלחה.

קשה לי להאמין שבמשך מאות בשנים אנחנו העם היהודי עושה רק טעויות אבל אם העולם כל כך כועס כנראה שאנחנו באמת צריכים לבדוק מה לא בסדר... , חיטטתי בזיכרוני (Google) מצאתי איפה שהעולם רשם לעם היהודי הרבה מאוד הצלחות בכל תחום ובעיקר בתחום המדע, אז איפה לעזאזל טעינו? איפה טעו אלברט אינשטיין , זיגמונד פרויד ,היינריך רודולפ הרץ , ועוד רבים אחרים שהביאו לתגליות ששינו את פני ההיסטוריה והביאו אותנו למצב הטכנולוגי שאנו ( או העולם כמובן) נמצאים בו כיום , איפה טעו מנהיגינו בנימין זאב הרצל , חיים וייצמן , בן גוריון שהקימו למעניינו מדינה והחזירו אותנו מהגלות והשואה לארץ ישראל ? איך טעינו בערכינו המושתתים על עשרת הדברות שניתנו למשה במעמד הר סיני..כנראה שבאמת טעינו , כנראה שאנחנו באמת כבר מאות בשנים טועים, טועים טעות קשה ומרה , חוקי הג'ונגל הפשוטים מלמדים אותנו שלהקת לביאות הצמאה לטרף לעולם לא תתקוף עדר מסודר ומלוכד אך ברגע בו תזהה הלהקה את החוליה החלשה תנצל הלהקה את ההזדמנות ותתקוף. המשט "ההומניטארי" לעזה מלמד אותנו עד כמה אנחנו באמת לא בסדר ,אך לא בהשתלטות על הספינות ,לא בהגנה על ריבונותה של מדינת ישראל ולא במניעת משלוחי נשק ואמלח הפוגעים בילדינו לרצועה , אנו לא בסדר כעדר הנרדף על ידי חיות טרף! אויבנו מזהים את חוסר אחידותנו וממהרים לנצל את ההזדמנות לתקוף , המשט ה"הומניטארי" לימד אותי בעיקר עד כמה קשורה אחדות העם היהודי בגורלו ואיך מנהיג טורקי אחד ניצל את ההזדמנות בכדי להשיג הכרה בקרב העולם הערבי על גבה של מדינתינו .

עלינו להבין כי כיום מתנהל שיח של חרשים כאשר צד אחד חותר לשלום והכרה כמעט בהתנצלות, בעוד הצד השני מחרר למלחמה כוחנות שנאה גזענות ומה לא. לפני מספר שבועות היינו עדים לתקיפה ברוטאלית של קוריאה הצפונית כאשר הטביעה אוניית מלחמה של קוראיה הדרומית וגרמה להרג רב אך העולם נדם ולא סתם , היריעה קצרה מלהכיל את זוועות העולם ואיך מדינות אחרות התמודדו בעולם עם טרור האיסלמי כגון האמריקאים שבתחילת המאה היו קוברים לוחמים מוסלמים עם חלקי גופות של חזירים בכדי למנוע על פי אמונתם (של המוסלמים כמובן) לעלות לגן עדן וליהנות מ 72 הבתולות שרק ממתינות לבואם . אני לא מרגיש טעם בלהלאות ולכתוב עד כמה המשט הזה לא היה א-פוליטי כמו שכולנו כבר יודעים ועד כמה מלא היה באינטרסים טרוריסטיים ומלחמתיים המשרתים את מטרת שונאנו ואויבנו . אך אני כן יוצא בתובנה ובלקח שהגיע הזמן שנלמד אותו אחרי אלפי שנים של רדיפה. מאז הקמתה, מדינת ישראל נלחמה על השלום , הגיע הזמן שנתאחד ונבין כי הפעם צריך להילחם על הבית . ההיסטוריה מלמדת אותנו כי רק כאשר נלחמו על הבית יצאנו עם ידינו על העליונה. אין זה אומר כי עלינו לזנוח את רעיון השלום ההפך הוא הנכון יש עלינו לחתור לשלום בכל מטרה אך בראש מורם ובגאווה ואם אויבנו מחרחרים למלחמה ידעו הם כי חרבנו שלופה ומוכנה לכל עת ולכל מלחמה!